- מינוס בבנק הוא הלוואה בלי לוח סילוקין. משלמים עליו ריבית כל עוד הוא קיים, והוא לא נגמר מעצמו.
- בדוגמה שבמאמר, מינוס קבוע של 20,000 ₪ בריבית של 10% עולה כ־2,000 ₪ בשנה, בלי שהחוב קטן בשקל.
- הדרך החוצה: עוצרים את הגדילה, ממפים, קובעים סכום הקטנה חודשי, ומורידים את מסגרת האשראי בהדרגה יחד עם היתרה.
- הלוואה לסגירת המינוס עוזרת רק אם באותו יום מקטינים או סוגרים את המסגרת. אחרת היא מצטרפת למינוס במקום להחליף אותו.
- אם המינוס חוזר בכל חודש, הבעיה היא התזרים, ולכן מתחילים מהתקציב.
כדי לצאת מהמינוס בבנק צריך להפוך אותו מחוב פתוח לחוב עם תאריך סיום. קובעים סכום קבוע שמקטין את המינוס בכל חודש, ומורידים את מסגרת האשראי בהדרגה יחד עם היתרה, כדי שהמקום שהתפנה לא יתמלא שוב. הלוואה יכולה לעזור, אבל רק יחד עם הקטנת המסגרת ועם תקציב שמחזיק.
מה זה מינוס בבנק, ואיך מחושבת עליו הריבית?
מינוס בבנק הוא יתרת חובה בחשבון העו״ש: הבנק מממן את מה שהוצאתם מעבר לכסף שבחשבון, וגובה ריבית על היתרה השלילית, בשיעור שכתוב בהסכם המסגרת. מסגרת האשראי היא התקרה שסיכמתם עם הבנק. חריגה היא כל שקל מעבר לתקרה הזו.
לפי הוראה 325 של בנק ישראל, ״ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב״ (גרסה 7, 30.12.2020, נבדק ב־18.10.2026), המסגרת נקבעת לפי ניתוח מתועד של צורכי האשראי שלכם ומוסכמת איתכם בהסכם, וככלל הבנק לא יאפשר יתרת חובה מעבר לה. בנק ישראל מבהיר בשאלות ותשובות לציבור שההוראה לא אוסרת על מינוס ולא דורשת להקטין אותו (עודכן 15.11.2022, נבדק ב־18.10.2026). כלומר, אף אחד לא יקבע בשבילכם תאריך סיום. את זה אתם צריכים לעשות.
הריבית על המינוס כתובה בהסכם המסגרת ובדפי החשבון. בדרך כלל היא משתנה ומוגדרת כפריים ועוד מרווח, ולכן היא זזה כשריבית בנק ישראל משתנה. היא מחושבת על היתרה השלילית בפועל, לפי מספר הימים שהחשבון היה במינוס, ואם לא מכסים אותה היא מצטרפת למינוס. על חריגה מעבר למסגרת משלמים ריבית גבוהה יותר (לפי כל זכות, נבדק ב־18.10.2026).
כמה המינוס עולה לכם באמת?
בערך היתרה כפול הריבית השנתית, בכל שנה שהמינוס נשאר: בדוגמה שלמטה, מינוס של 20,000 ₪ בריבית של 10% עולה כ־2,000 ₪ בשנה. זה יותר ממה שנראה בדף החשבון, כי החיוב מתפזר לסכומים קטנים. כדי לראות את המחיר, מתרגמים את הריבית לשקלים בשנה, ובודקים כמה זמן ייקח לסגור את המינוס בכל קצב.
ההנחות: מינוס של 20,000 ₪ וריבית שנתית של 10%. הריבית לצורך ההסבר בלבד; את שלכם תמצאו בדף החשבון. חישוב חודשי, בקירוב, בלי עמלות.
- ביום: 20,000 × 10% ÷ 365 ≈ 5.5 ₪.
- בחודש: 20,000 × 10% ÷ 12 ≈ 167 ₪.
- בשנה: 20,000 × 10% = 2,000 ₪. מי שנשאר באותו מינוס שלוש שנים משלם כ־6,000 ₪ ריבית, ועדיין חייב 20,000 ₪.
| נשארים במקום | מקטינים ב־500 ₪ בחודש | מקטינים ב־1,000 ₪ בחודש | |
|---|---|---|---|
| מתי המינוס נסגר | לא נסגר | אחרי 49 חודשים | אחרי 22 חודשים |
| סך הריבית | כ־2,000 ₪ בכל שנה | כ־4,430 ₪ | כ־1,970 ₪ |
החישוב: בכל חודש הריבית היא היתרה × 10% ÷ 12, והיא נוספת למינוס. הסכום שמפנים מכסה קודם את הריבית, והשאר מקטין את היתרה. בחודש הראשון בקצב של 1,000 ₪: ריבית של כ־167 ₪, והמינוס יורד ב־833 ₪, ל־19,167 ₪. וכך הלאה, עד אפס.
מה רואים: מעבר מ־500 ל־1,000 ₪ בחודש מקצר את הדרך ביותר מחצי, וחוסך כ־2,460 ₪ ריבית. לכן הסכום החודשי הוא ההחלטה החשובה בתוכנית. כדי לדעת כמה אתם יכולים להפנות, הזינו את ההכנסות וההוצאות במחשבון התזרים המשפחתי, ותראו כמה נשאר בסוף החודש.
למה כל כך קשה לצאת מהמינוס?
כי למינוס אין לוח סילוקין. הלוואה רגילה קטנה בכל חודש מעצמה, ומינוס קטן רק בחודש שבו נכנס יותר ממה שיוצא.
ויש גם מחזור המשכורת: היא נכנסת, המינוס נסגר לכמה ימים, ואז יורדים כרטיס האשראי, המשכנתא והוראות הקבע, והחשבון חוזר לאותה נקודה. מבחוץ זה נראה כמו חודש רגיל. בפועל, המשפחה חיה על המשכורת של החודש הבא.
זה לא עניין של משמעת. זה מבנה שמושך לשם: אין מכתב, אין תאריך, והמסגרת תמיד זמינה. כדי לצאת משנים את המבנה עצמו: מוסיפים תאריך סיום ומורידים את התקרה.
מה לבדוק לפני שמתחילים?
בודקים כמה עמוק המינוס באמת, מה המסגרת, מה יורד מהחשבון לבד ואילו חובות יש מלבדו. שש בדיקות, מול דפי החשבון של שלושת החודשים האחרונים:
- היתרה האמיתית: הנקודה הנמוכה בכל חודש, ולא היתרה של יום אחד.
- המסגרת והריבית שלה, והאם יש מסגרת זמנית שמסתיימת בקרוב. הכול מופיע בהסכם ובאזור האישי.
- הוראות קבע: כל מה שיורד לבד, ובאיזה תאריך.
- כרטיסי האשראי: מועד החיוב, והתשלומים שעוד נשארו על עסקאות קודמות.
- קרדיט והלוואות: לכל אחד יתרה, ריבית והחזר חודשי.
- הוצאות שנתיות שבדרך: ארנונה, ביטוח רכב, חגים, שנת הלימודים. תוכנית שלא מתכננת אותן נשברת כשהן מגיעות.
איך לצאת מהמינוס, שלב אחר שלב?
בחמישה שלבים: עוצרים את הגדילה, ממפים את התזרים, קובעים סכום הקטנה חודשי, מורידים את המסגרת בהדרגה, ובונים כרית קטנה.
- עוצרים את הגדילה. חודש בלי עסקאות חדשות בתשלומים ובלי קרדיט. המטרה הראשונה צנועה: שהנקודה הנמוכה של החודש לא תרד עוד.
- ממפים את התזרים: הכנסות, הוצאות קבועות, משתנות ושנתיות. את השיטה המלאה פירטתי במדריך איך לבנות תקציב משפחתי.
- קובעים סכום הקטנה חודשי שאפשר לעמוד בו גם בחודש יקר. המדד: הנקודה הנמוכה בחשבון צריכה לעלות בכל חודש בערך בסכום שקבעתם. כסף חד־פעמי, כמו החזר מס, הולך קודם למינוס.
- מורידים את המסגרת בהדרגה. פעם בשלושה חודשים מבקשים מהבנק להוריד את המסגרת לגובה היתרה, עם מרווח קטן. בנק ישראל ממליץ להשאיר ״מרחב ביטחון״ בין היתרה בפועל לבין המסגרת (נבדק ב־18.10.2026). כך המקום שהתפנה לא חוזר להיות כסף זמין.
- בונים כרית קטנה. אחרי שהמינוס נסגר, ממשיכים להפריש את אותו סכום עוד כמה חודשים, למקום נזיל ובסיכון נמוך, לפי מה שמתאים לכם. הכרית עוזרת לא לחזור למינוס בחודש של הוצאה לא צפויה.
דוגמה מספרית: תוכנית יציאה חודש אחר חודש
בדוגמה, מינוס של 20,000 ₪ נסגר אחרי 22 חודשים בהפרשה של 1,000 ₪ בחודש, והמסגרת יורדת יחד איתו, מ־25,000 ₪ ל־3,000 ₪. כך נראית תוכנית יציאה מהמינוס כשמחברים את הסכום החודשי להקטנת המסגרת.
ההנחות: אותה משפחה, עם מינוס של 20,000 ₪, מסגרת של 25,000 ₪ וריבית של 10%. אחרי מיפוי היא מפנה 1,000 ₪ בחודש. כל שלושה חודשים היא מבקשת להוריד את המסגרת ליתרה, מעוגלת כלפי מעלה לאלף הקרוב, ועוד 2,000 ₪ מרווח.
| חודש | יתרת המינוס | המסגרת שמבקשים |
|---|---|---|
| היום | 20,000 ₪ | 25,000 ₪ |
| 3 | 17,479 ₪ | 20,000 ₪ |
| 6 | 14,895 ₪ | 17,000 ₪ |
| 9 | 12,245 ₪ | 15,000 ₪ |
| 12 | 9,529 ₪ | 12,000 ₪ |
| 15 | 6,744 ₪ | 9,000 ₪ |
| 18 | 3,889 ₪ | 6,000 ₪ |
| 21 | 962 ₪ | 3,000 ₪ |
| 22 | 0 ₪ | מסגרת קטנה לחירום, או ביטול |
החישוב: בחודש 3 היתרה היא 17,479 ₪. מעגלים ל־18,000 ומוסיפים 2,000, ולכן מבקשים מסגרת של 20,000 ₪. סך הריבית בכל הדרך: כ־1,970 ₪, כמו בדוגמה הקודמת.
מה רואים: המסגרת אף פעם לא רחוקה מהיתרה, ולכן אין ״מקום פנוי״ שמזמין הוצאה. ואם מגיע חודש קשה? לא מגדילים את המסגרת. מאריכים את התוכנית בחודש, וממשיכים.
לפני שקובעים את הסכום, בדקו במחשבון התזרים שהוא נשאר גם אחרי ההוצאות הקבועות. עדיף להתחיל בקטן ולהגדיל, מאשר להתחיל בגדול ולהישבר בחודש השני.
לסגור את המינוס בהלוואה? מתי זה עוזר ומתי זה רק דוחה את הבעיה
הלוואה לסגירת מינוס עוזרת כשהיא זולה יותר מהמינוס, יש לה תאריך סיום, ובאותו יום מקטינים או סוגרים את המסגרת. כך גם כותב בנק ישראל במדריך שלו ללקיחת הלוואה: הלוואה לכיסוי חוב בעו״ש הגיונית כשמקטינים או מבטלים את המסגרת, ולא כדאית אם מתכוונים לנצל אותה שוב (נבדק ב־18.10.2026).
| מקטינים את המינוס לבד | הלוואה בנקאית אחת | הלוואה בשעבוד הדירה | |
|---|---|---|---|
| לוח זמנים | רק אם קובעים לעצמכם | החזר קבוע ותאריך סיום | החזר קבוע, לרוב לתקופה ארוכה |
| בטוחה | אין | אין שעבוד על נכס | הדירה |
| הסיכון העיקרי | שהמינוס לא באמת קטן | המסגרת נשארת פתוחה ומתמלאת שוב | חוב קצר נפרס לשנים ומתייקר |
| מתי מתאים | כשאפשר להפנות סכום קבוע בכל חודש | כשהריבית נמוכה מזו של המינוס והמסגרת יורדת באותו יום | בדרך כלל בחובות גדולים יותר, ואחרי השוואת סך התשלומים |
ההנחות: אותו מינוס של 20,000 ₪ בריבית של 10%, מול הלוואה בנקאית ל־24 חודשים בריבית של 7%, בלי עמלות. הריביות לצורך ההסבר בלבד.
- ההלוואה: 20,000 × 0.5833% ÷ (1 − 1.005833 בחזקת (−24)) ≈ 895 ₪ בחודש. סך הריבית: 895.45 × 24 − 20,000 ≈ 1,491 ₪.
- בלי הלוואה: מפנים את אותם 895 ₪ בחודש להקטנת המינוס. הוא נסגר אחרי 25 חודשים, עם ריבית של כ־2,223 ₪.
- ההפרש: כ־730 ₪ לטובת ההלוואה, לאורך שנתיים.
מה רואים: היתרון של ההלוואה הוא בעיקר לוח הזמנים, לא הריבית. ואם המסגרת נשארה פתוחה והמינוס חזר ל־20,000 ₪, כל שנה כזו מוסיפה כ־2,000 ₪ ריבית מעל ההלוואה, ובסוף נשארים עם חוב של 20,000 ₪ במקום אפס.
קיבלתם הצעה? בדקו את העלות הכוללת שלה, כולל עמלות, במחשבון עלות ההלוואה. לפי הוראה 454 של בנק ישראל, הבנק לא יסרב באופן בלתי סביר לפירעון מוקדם של הלוואה שאינה לדיור, והעמלות על כך מוגבלות, למשל עמלה תפעולית של עד 60 ₪ (גרסה 6, סעיפים 4 ו־5, נבדק ב־18.10.2026).
יש לכם, חוץ מהמינוס, עוד שתי הלוואות או יותר? כאן כבר מדובר באיחוד, והשיקולים אחרים: קראו את המדריך לאיחוד הלוואות, ובדקו את המספרים במחשבון איחוד ההלוואות. על הלוואה בשעבוד הדירה ועל המגבלות עליה, פירטתי במאמר על הלוואה לכל מטרה.
איך מדברים עם הבנק על הריבית ועל המסגרת?
מגיעים עם מספרים ועם בקשה מוגדרת, למשל: ״להוריד את המסגרת ב־3,000 ₪ בכל רבעון, ולשלם ריבית נמוכה יותר על מה שנשאר״. על בקשה כזו אפשר לענות.
- השוו את הריבית שלכם. בכלי ״קו המשווה״ של בנק ישראל אפשר להשוות בין הבנקים את הריבית על יתרות חובה בעו״ש (נבדק ב־18.10.2026). זו נקודת פתיחה טובה לשיחה.
- בקשו ריבית נמוכה יותר. הריבית נקבעת בהסכם, ומותר לבקש לשנות אותה.
- הציגו את לוח הזמנים להקטנת המסגרת, ובקשו שהשינויים יאושרו בכתב.
- צריכים אוויר בחודש מסוים? בקשו הגדלה זמנית ומוגדרת במקום לחרוג. לפי בנק ישראל, ההוראה מאפשרת הגדלה זמנית בהסכמת שני הצדדים (נבדק ב־18.10.2026).
טוב לדעת: לפי סעיף 3(ג) בהוראה 325, אם הבנק מעמיד לכם ביוזמתו מסגרת נוספת, אסור לו לגבות על כך עמלה, הריבית בה לא תעלה על זו של המסגרת האחרונה שהוסכמה בכתב, והוא צריך להודיע לכם על הסכום, על התנאים ועל מועד הסיום (נבדק ב־18.10.2026).
מה עושים אם הבנק מקטין או מבטל את המסגרת?
מבררים בכתב מה השתנה וממתי, מוודאים שהחיובים החיוניים יעברו, ומבקשים פריסה. הבנק לא חייב לתת אשראי, כך כתוב בשאלות ותשובות של בנק ישראל. בנוסח הנוכחי של הוראה 325 (גרסה 7) אין סעיף שעוסק בהקטנה או בביטול של מסגרת, או בהודעה מראש על כך (נבדק ב־18.10.2026). מה שחל עליכם כתוב בהסכם המסגרת ובתנאי ניהול החשבון, ולכן כדאי לבקש עותק.
- בקשו בכתב את גובה המסגרת החדש, ממתי הוא חל ומה הסיבה.
- עברו על החיובים של השבועיים הקרובים (משכנתא או שכר דירה, הוראות קבע, כרטיס אשראי), והחליטו מה חייב לעבור.
- בקשו פריסה: הקטנה בשלבים, או הלוואה שסוגרת את היתרה עם לוח סילוקין.
- לא מסכימים עם התשובה? פונים לנציב תלונות הציבור בבנק, ואם התשובה לא מספקת, ליחידה לפניות הציבור ולבקרה צרכנית בבנק ישראל (נבדק ב־18.10.2026).
שימו לב לצ׳קים. צ׳קים שחוזרים בגלל חוסר כיסוי נספרים כצ׳קים מסורבים, וזה עלול להוביל להגבלת החשבון. אם אתם צופים חריגה, פנו לבנק מראש ובקשו לכבד חיוב מסוים או מסגרת זמנית (בנק ישראל וכל זכות, נבדק ב־18.10.2026).
איך לא לחזור למינוס?
משנים את התזמון ואת התקרה, ולא רק את ההרגלים. מינוס יכול לחזור גם כשהתקציב מאוזן, אם חיוב גדול יורד כמה ימים לפני המשכורת.
- מקרבים חיובים ליום המשכורת. בדקו מול חברת כרטיסי האשראי אילו מועדי חיוב אפשריים, ובחרו מועד שבא אחרי המשכורת. כך גם בהוראות קבע, כשאפשר.
- מסגרת נמוכה, בכוונה. אחרי שהמינוס נסגר, השאירו מסגרת קטנה לחירום או בקשו לבטל אותה. מסגרת גבוהה שלא צריך היא הזמנה פתוחה.
- עסקאות בתשלומים נכנסות לתקציב בכל החודשים שבהם הן יורדות, לא רק בחודש הקנייה.
- בדיקה חודשית קצרה של הנקודה הנמוכה בחשבון ושל החיובים בכרטיסים. אם הנקודה הנמוכה יורדת חודשיים ברצף, עוצרים ובודקים למה.
מתי זה לא הפתרון, וממה להיזהר?
כשההוצאות הקבועות גבוהות מההכנסות, שום תוכנית הקטנה לא תחזיק ושום הלוואה לא תפתור. צריך לשנות את התמונה עצמה: הכנסה, דיור, רכב והתחייבויות קבועות.
- ״הלוואה מיידית״ לסגירת המינוס שלא בודקת אם תוכלו להחזיר, או שמציגה רק החזר חודשי. מבקשים בכתב ריבית, עמלות וסך תשלומים, ובודקים שהגוף פועל ברישיון.
- הגדלת המסגרת ״כדי לנשום״. זה מרגיש כמו פתרון, אבל רק מזיז את התקרה, ואחרי כמה חודשים המינוס מגיע גם אליה.
- סימנים לבעיה עמוקה יותר: הלוואה כדי לשלם הלוואה, חיובים שחוזרים, מכתבי התראה, או שכבר לא ברור כמה אתם חייבים ולמי.
אם החובות כבר לא בשליטה, יש עזרה רשמית: בכל זכות יש מידע מסודר על זכויות של מי שנמצא בחובות, ובמשרד המשפטים פועל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. יש גם עמותות שמלוות משפחות בהתנהלות כלכלית. זה הזמן לפנות לשם, ולא לקחת עוד הלוואה.
מה המינוס עושה לדירוג האשראי?
נתוני החשבון והמסגרת הם חלק מהנתונים שנאספים עליכם. לפי בנק ישראל, המידע שמגיע מהמערכת הבנקאית למערכת נתוני האשראי כולל, בין השאר, נתונים על חשבון הבנק, על מסגרות אשראי ועל צ׳קים שניתנו ללא כיסוי (עודכן 27.09.2023, נבדק ב־18.10.2026). המערכת אוספת גם נתונים חיוביים, כלומר גם את האופן שבו אתם עומדים בהתחייבויות (לפי אתר המערכת, נבדק ב־18.10.2026). אף אחד לא יכול להבטיח מה יקרה לדירוג, אבל עמידה בהתחייבויות לאורך זמן היא מה שבידיים שלכם. ההסבר המלא במדריך על דירוג האשראי.
שאלות נפוצות
מותר לבנק לאשר חריגה קטנה מהמסגרת?
כן, אבל זו לא זכות שלכם. לפי סעיף 8 בהוראה 325 (גרסה 7, נבדק ב־18.10.2026), הבנק רשאי שלא להחיל את כללי ההוראה על חריגות של עד 2,000 ₪ באשראי לאנשים פרטיים, ובלבד שלא יימשכו לאורך זמן. בדף השאלות והתשובות של בנק ישראל עדיין מופיע הסכום הקודם, 1,000 ₪, אבל ההוראה עצמה עודכנה ל־2,000 ₪ בחוזר מנובמבר 2014. על חריגה משלמים ריבית גבוהה יותר, ולכן אם אתם צופים חריגה עדיף לבקש מראש מסגרת זמנית.
האם מינוס פוגע ביכולת לקבל משכנתא?
הבנק שבוחן בקשה למשכנתא מסתכל בדרך כלל על התמונה כולה: דפי החשבון, נתוני האשראי ויכולת ההחזר. מינוס קבוע ליד המסגרת או חריגות חוזרות מראים לו תזרים לחוץ, ולכן כדאי להתחיל את תוכנית היציאה כמה חודשים לפני הבקשה.
מה ההבדל בין מינוס בבנק לבין קרדיט בכרטיס האשראי?
מינוס הוא אשראי בחשבון העו״ש, בתוך המסגרת שהבנק אישר. קרדיט או הלוואה מחברת כרטיסי האשראי הם אשראי נפרד, עם ריבית ותנאים משלהם. במיפוי רושמים את שניהם. סגירת המינוס בעזרת עסקאות קרדיט רק מעבירה את החוב ממקום למקום.
יש עמלה על עצם קיום המסגרת?
לפי כללי הבנקאות (עמלות), אסור לגבות מאדם פרטי עמלה על העמדת מסגרת אשראי. עם זאת, בתעריפון יש שירות ״הקצאת אשראי – יחיד״: עמלה רבעונית ברבעון שבו לא ניצלתם את המסגרת, ובניצול חלקי נגבה הגבוה מבין הריבית לרבעון לבין העמלה. אם הבנק שלכם גובה אותה ובכמה, כתוב בתעריפון המלא, שהבנק חייב להציג באתר ובסניפים.
אפשר לבקש מהבנק לבטל את המסגרת לגמרי?
כן. לפני כן ודאו שהחשבון ביתרת זכות ויש בו מרווח לחיובים הקבועים, כי בלי מסגרת חיוב שאין לו כיסוי עלול לחזור. אפשרות אחרת: מסגרת קטנה לחירום.
כמה זמן לוקח לצאת מהמינוס?
חישוב גס: היתרה חלקי הסכום החודשי, ועוד תוספת בגלל הריבית, שגדלה ככל שהקצב איטי יותר. בדוגמה שבמאמר, 20,000 ₪ בקצב של 1,000 ₪ בחודש נסגרו אחרי 22 חודשים, ובקצב של 500 ₪ אחרי 49. לכן בונים את התוכנית על סכום שמחזיק גם בחודש יקר.
- בנק ישראל, הוראת ניהול בנקאי תקין 325 ״ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב״, גרסה 7 (30.12.2020): סעיפים 3, 4, 8. נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, חוזר ח-06-2636 (30.12.2020): עדכון הוראה 325. נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, חוזר ח-06-2444 (25.11.2014): עדכון הוראה 325, סכום החריגה הקטנה הועלה מ־1,000 ל־2,000 ₪ לאנשים פרטיים. נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, שאלות ותשובות: חשבון עו״ש (עודכן 15.11.2022). נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, ״10 שאלות שמומלץ לשאול את עצמך טרם לקיחת ההלוואה״. נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, קו המשווה: עובר ושב (עודכן 16.06.2026). נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, הוראת ניהול בנקאי תקין 454 ״פירעון מוקדם של הלוואה שלא לדיור״, גרסה 6 (07/2016): סעיפים 4 ו־5. נבדק ב־18.10.2026.
- כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח-2008, באתר בנק ישראל: התעריפון המלא, חלק 3. נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, שאלות ותשובות: עמלות (עודכן 15.11.2022). נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, ״יש לי תלונה על הבנק שלי. מה אני עושה?״. נבדק ב־18.10.2026.
- מערכת נתוני האשראי, בנק ישראל: מהי מערכת נתוני אשראי?. נבדק ב־18.10.2026.
- בנק ישראל, בנקיפדיה: בשביל מה צריך את מערכת נתוני האשראי (עודכן 27.09.2023). נבדק ב־18.10.2026.
- כל זכות: חריגה ממסגרת אשראי בחשבון עובר ושב (עודכן 9.6.2025). נבדק ב־18.10.2026.
- כל זכות: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (עודכן 25.5.2026). נבדק ב־18.10.2026.
יהושע גלר, גלר משכנתאות ופיננסים · יועץ משכנתאות וכלכלת המשפחה, ירושלים וכל הארץ. בעל תעודת תיווך ובוגר קורס יזמות נדל״ן. עוד עליי
עודכן: 18.10.2026
המידע במאמר כללי ונכון לאוקטובר 2026. הוא אינו מהווה ייעוץ אישי, הצעה או התחייבות, ואינו תחליף לבדיקה של המצב שלכם. הדוגמאות להמחשה בלבד.